איך נקבה לומדת לעוף ?

בכלל לא ידעתי שנולדתי לעוף . חשבתי שהכנפיים שם ליופי, שאני צריכה לענטז איתם ולהראות כמה אני חכמה.

בכלל לא יכולתי להסתכל לשמיים כי הייתי עסוקה בלשרוד על האדמה.

נולדתי לבוץ תובעני ואני טבעתי בה ואף אחד לא ניסה להציל אותי למרות שצרחתי - אמרו לי שאני היסטרית.

אז עינטזתי את הצרחה שלי עד שיצאו לי שלפוחיות דלקתיות

מכל מקום. גם מהפה ואיכשהוא שרדתי.

חשבתי שרק אני דפוקה.

מזל שהוא הקשיב לי ורצה אותי שלמה אחרת לא יודעת איפה הייתי.

הילדים נולדו והם נתנו לי שקט ואז היית צריכה לענטז עם הכנפיים רק בחוץ.

בפנים כבר יכולתי לנוח.

עם הילדים למדתי לזהות  ביצה תובענית ולחקור בחוש הריח אדמה פוריה ואיך לברור גרגרים לאכילה אבל לעוף לא למדתי.

אותי לימדו לאסוף גרגרים מהאדמה . מדי פעם הרמתי עיניים וקינאתי מאד במי שהיה למעלה.

בעיקר רציתי להיות זכר שעף כי כמעט רק הם היו בשמיים.

מלמטה הם נראים עופות דורסים.

לבד במיטה - בלי אף גבר גיליתי שאני יכולה להזיז את הכנפיים.

גיליתי שיש לי כנפיים גדולות.

ייבשתי את הביצה שלי, יצרתי לי אדמה פוריה, הורדתי את הצלופן השקוף שעינטזתי איתו והתחלתי לחקור את הכנפיים - זה לקח זמן. בהתחלה הייתי אלימה.

תעופה.

גיליתי שכדי לעוף - אני צריכה להיות נקבה עם אדמה טובה.

שיודעת מה מפחיד אותה, מה שרוט בה ובסבתא שלה

לסבתא היו כנפיים ענקיות והם מילאו את כל הבית שלה עד שלא היה מקום לאף אחד. היא מתה עם כנפיים שבורות לחלוטין. רק גדמים היו שם. אמא שלי ראתה מי עשה לה את זה.

אמא שלי כועסת על זה ולכן היא צרחה על אבא שלי - היא חשבה שזה בגללו.

בגלל זה גם אבא שלי לא עף. למרות שהוא ידע את הטכניקה והיו לו כנפיים טובות כמו לאבא שלו . הוא פחד ממנה.

המון נשים עזרו לי .

לימדו אותי להפסיק לענטז, להוריד את הקב שנשאר בעמוד השדרה מסבתא שלי - הוא היה מלא חלודה

וגם את זה בסרעפת גירדתי לאט. נשימה אחרי נשימה.

בשביל לעוף צריך לנשום.

אחר כך הייתי צריכה לשכב המון וללמוד לאט לאט להשתמש בשרירים שלא הכרתי בעמוד השדרה , באגן, במותניים ובשכמות.

שרירים שהתנוונו מאז שהסבתות שלי ארזו הכל בצלופן כדי שלא נמות.

אני חיה סבתא.

אני אישה חיה.

אני נופלת הרבה וקמה לאט.

אין לי טכניקה ואין לי אף מודל לאיך נקבה עפה.

האמת היא שסיליה הבת שלי זוכרת טוב ממני כנפיים ותעופה. היא פחות מפחדת אז אני  לומדת ממנה בלי שהיא שמה לב.

היא מלמדת אותי לעוף.

כולנו פצועות, כולנו מחכות לרשות כדי לעוף.

אני מסתכלת לנשים בעיניים ומבטיחה להן שיש להן רשות לפרוש אותן.

חלק מהן כבר לומדות איתי.

כל פעם מישהי אחרת מגלה עוד משהו על תעופה ומלמדת את כל השבט.

אנחנו צוחקות הרבה, עד דמעות.

במיוחד אחרי נפילה כואבת.

זה כיף לעשות כסף כשאת עפה.

להשמיע קול נקבה בחדר מלא גברים ולהקסים אותם , לעשות אהבה, לשטוף כלים,לדבר עם חברה, לחנך את הילדים, לעוף איתם.

אדמה טובה , פרישת כנפים, קפיצה וזה החלק המפחיד ואז…

לעוף.

ושוב.

מקרוב העופות בשמיים לא דורסים , הם צריכים עזרה בניווט ולמדו שאסור להם לבקש עזרה אבל שתדעו -  צריך עוד נקבות בשמיים.

מי באה ללמוד  לעוף ?