מבט על כסף ותנועה כלכלית מנקודת מבטה של הנקבה

או בקיצור - איך נקבות עושות כסף

כנשים, מוטמע בנו באופן הכי עמוק שכסף הוא לא שלנו.

עד לפני 180 שנים לא יכולנו להחזיק רכוש באופן חוקי, לא היינו יכולות לקבל ירושה, לרכוש בית.

הכל היה תחת היד הגברית.

וזה עוד ניחא - עד לפני 180 שנים כולנו כנשים היינו רכוש תחת בעלות זכרית.

למרות השינויים העצומים שעברנו ביחס לזכויות שלנו כנשים - עד היום רוב מוחלט של התפיסה וההחזקה של כסף בעולם מובלת על ידי גברים (חלקם מדהימים לאללה, יש לציין), והחוויה שלנו היא שאין מקום לידיים נקביות בתנועה הזו.

ידיים של אמא מחתלת, ידיים של בת זוג מתמסרת.

ידיים של נקבה לא יודעות לייצר תנועה כלכלית דרך מהות נקבית פשוט כי עד היום לא היה לנו מקום שם.

בעשרות השנים האחרונות, מאז שנשים נכנסו לשוק העבודה כשוות, הדרך היחידה שלנו לשרוד ולשגשג שם הייתה רק אם הסכמנו לאמץ את המבט הזכרי על כסף; אין מודל אחר.

החוויה הנקבית היא שאני צריכה להילחם, לעבוד קשה מאוד, להתיש את עצמי ובעיקר להיות בעלת איכויות זכריות - מטרתית, כוחנית, מהירה וחדה כדי שכסף יגיע אליי.

גם אני פעלתי ככה עד לא מזמן.

המבט שלי השתנה כשהייתי בהריון עם אייר.

קלטתי איזו תנועה עצומה של הבאת חיים לעולם אני עושה, ובלי מאמץ חיצוני בכלל, אלא מתוך כוח פנימי עצום שמניע אותי.

אני לא צריכה להתרוצץ בעולם כדי לעשות ילד.

להפך, להרפות, להיות קשובה, להזין את עצמי, לעשות את הבדיקות הנחוצות, והילד - הפלא ופלא - גדל בתוכי. תנועה פנימית עצומה ומינימום של תנועה חיצונית.

ואיך זה היה נראה אם הייתי עושה כסף כמו שאני עושה ילד?

לנקבה יש כוח עצום בהנעת תהליכים כלכליים כשהיא מחוברת לסמכות הנקבית שלה.

הכוח הכי גדול של הנקבה זה להביא חיים לעולם, והנעה של כסף זו תנועה ערה של חיים.

ההכרה הזו שינתה הרבה מהמבט שלי על חשבון הבנק ועל האופן שבו אני מניעה בפועל את העסקים והכסף שאני מכניסה.

חלק משגשוג הנקבה בעולם יתאפשר כשיהיו לבנות שלנו מודל לאיך נקבה יכולה לשגשג בעשייה שלה בלי להתאמץ להיות זכרית וכוחנית, אלא מתוך האיכויות הנקביות שלה.

יעני, יש לך כוח שם.

נקבה עושה כסף לא מתוך מסגרת של "זמן שווה כסף". הזמן שלנו לא שווה כסף פשוט. יש כל כך הרבה שעות שאנחנו מנקות, מבשלות, מניקות, מקפלות כביסה.

יש ימים שאנחנו במוד עשייה אדיר וימים שלמים של בהייה מהמיטה, וכל כך משתנות, ונעוץ בצורה מעגלית מחזורית, כך שהמושג "זמן שווה כסף" מתאים לעולם ליניארי וזכרי ולא מעגלי ונקבי כמו כל המונחים הכלכליים בעולמנו - שאצלנו מייצר אשמה ובהלה כשאנחנו לא עומדות בו.

אנחנו חיות בעולם שלימד את כולנו לדחוף את עצמנו בכוח קדימה, בסדר ובמאמץ חיצוני. 

רק ככה נגיע ליעד. רק ככה נחיה באמת.

תנועת הדחיפה היא הפוכה מתנועת הנקבה - היא תנועה זכרית. 

הנקבה היא מושכת, לא דוחפת.

כמו ביצית וזרע. 

הביצית ממגנטת אליה את הזרע וכך יוצרת את הדבר החשוב בעולם – חיים.

חיים נוצרים מתוך המשיכה. 

העולם נוצר מהכאוס, מהתוהו ובוהו. 

מהרפיה.

הכוח של הנקבה  להביא שפע, יצירה והגשמה,

הוא לא ביכולת הדחיפה שלה, אלא ביכולת המשיכה שלה. 

בעולם שבו אנחנו חיות תחת סמכות זכרית מובנית, תנועת הנקבה נדחקה בנו. 

כדי לשרוד, למדנו עלינו להשתוות לזכרים ולדחוק בעולם בכל הכוח.

ההישרדות לא משרתת אותך, הדחיפה לא משרתת אותך. 

היא לא משרתת את הנקבות. 

היא מכבידה. 

אולי השנה הזו זו ההזדמנות שלי לשמוט את הסדר הזכרי, את הקצב המהיר, הניסיון לשלוט במציאות ללא הפסקה ובלי הצלחה? 

אלוהים עדי שכל פעם שזה קרה, רק דברים טובים הגיעו,ההצלחה הכלכלית גדלה  ויותר מכך – כל הדברים המשמעותיים בחיי הגיעו בלי שהתאמצתי אליהם. 

מנהיגות נקבית בעולם לא תוכל להתקיים עד שאנחנו נחזור להנהגה הפנימית הנקבית שלנו. 

נחזור להקשיב ולסמוך על הנקבה שבנו, על הקצב שלה, הצרכים העמוקים שלה ביומיום, בזוגיות, במיניות, בגוף. 

משם הכל מתחיל.

לשים גבול, להתמסר, לנוח ורק מתוך כך למשוך אליי פנימה. 

כמו שעושים אהבה בריאה – רק עם העולם