אחותי, את מתעוררת: המהפכה המינית שאחרי הלידה

מאז הלידה המיניות שלי מתה. שמעתי את המשפט הזה כל כך הרבה לאחרונה, ואני מתקוממת עליו.

יש לנו מעין הסכמה כזו שהתעוררות מינית אמורה להיראות בצורה של חופש, תשוקה ללא מעצורים, ספונטניות, עונג הדדי ואורגזמתיות הרמונית. מישהי אמרה לי פעם שהיא מדמיינת את זה כמו תזמורת שמנגנת יחד בהרמוניה.

ואיך אני אגיד בעדינות? להפך. אם התזמורת מנסה לנגן ושום דבר שם לא עובד כמו שצריך, אם רק בא לך לברוח מהאולם ואת שמה לב לזה, דעי שהתעוררת.

בחוויה שלי ושל נשים רבות שליוויתי, המיניות התעוררה דווקא דרך חריקות, צרימות, כאב, חוסר חשק ומבוכה. זו הייתה עבורנו הדרך לחופש במפגש המיני. הסיבה לכך פשוטה: אי אפשר לחוות חופש בלי גבולות.

החופש שבגבול

אם אני לא בטוחה בגוף שיש מקום לגבולות שלי ברגע של כיווץ או צרימה במגע, הגוף לא יאפשר לי להרפות, לחוש ולהתענג. ככה פשוט. חופש לא מגיע בלי גבולות. הוא מצריך אמון שאוכל לשחרר שליטה ושזה יהיה מדהים. אם אין ביטחון בגוף שאדע לשים גבול כשצריך, להקשיב למה שלא בא לי, לכבד ולהביע זאת, אין סיכוי להרמוניה.

למה אנחנו מתעוררות מינית דווקא אחרי לידה? בטח רובכן צוחקות מעצם השאלה. מתעוררת? המיניות שלי ישנה כמו דב קוטב בחורף.

אז כן. המיניות שלך אחרי הלידה מתעוררת. אצל חלקנו הגדול זו ההתעוררות הראשונה שלה אי פעם. זה כמו להתעורר אחרי שינה ארוכה ולהגיד: אשכרה? אני אמורה להתענג ולרצות את התסריט הכתוב הזה?

לא בא לי. הגוף מסרב להיפתח. ויש שם אשמה, פחד, ריצוי ותסכול. מה זה אומר עליי אם האהוב שלי מתקרב לגעת בי וכולי מתכווצת ורוצה רק שיעוף ממני?

השער להתפתחות מינית

אחרי הלידה ובתקופת ההיריון, הרחם מתעוררת. היא לא מוכנה להחליק יותר על מה שלא מדויק לה. יש שם הזדמנות אמיתית להתפתחות מינית ולחופש, שאם נכיר בה לרגע, היא יכולה להיות מקפצה אמיתית לאישה החיה שאת.

התעוררות למיניות מחוברת מתרחשת גם מסיבות הורמונליות ופיזיולוגיות, וגם כי הנפש לא מוכנה יותר לנסות להתאים את עצמה למה שהיא לא.

בשפת ההתמקדות אומרים שידיעת הלא מאפשרת פתח עמוק למה שכן אני רוצה. אני כל כך אוהבת את המשפט הזה. בפשטות, את יודעת שלא בא לך שוקולד עכשיו כי את יודעת שיש משהו אחר מזה, טעם אחר שאת כן מבקשת עבורך.

אבל הרבה פעמים, בגלל תחושת האשמה, הבושה והריצוי, את נשארת תקועה בלופ של כל מה שלא. זה מייצר חוויה של תסכול, כעס ומבוכה, ובעצם סוגר את השער לכל סוג של מפגש מיני כי זה הופך למסוכן יותר ומלא בחוויות שליליות.

בעצם, אחותי, את מתעוררת. הגוף מבקש אמת, חופש, מגע מחובר והזנה הדדית עמוקה ביותר. הלידה היא שער והזדמנות לאהבה. 

את מוכנה להקשיב לך ולתת לגוף מקום?