כמה את מרגישה עמוסה ביום יום שלך ? אנחנו חיות בעולם שבו זה מרגיש כאילו מידת העומס שלי מראה כמה האישה בעלת ערך . כמה אני טובה וחכמה ועמוסה וכל יום מחושב לפרטי פרטים בוקר ערב צהריים וליל . קצב של עולם זכרי שבו מרכך הוויתך היא בכמה תועלת את מביאה החוצה לעולם ולא פנימה. הפער הזה בין האדרנלין שמוביל אותנו בעומס לבין הצורך של הנקבה להיות נוכחת \, במימד רוחבי ולא אורכי במיוחד עם ילדנו. קורע לנו את הסרעפת. בבית בו גדלתי אמא שלי וכל שמונת ילדיה היו מתעוררים באוגוסט החם בשעות הצהריים,

או בקיצור - איך נקבות עושות כסף כנשים, מוטמע בנו באופן הכי עמוק שכסף הוא לא שלנו. עד לפני 180 שנים לא יכולנו להחזיק רכוש באופן חוקי, לא היינו יכולות לקבל ירושה, לרכוש בית. הכל היה תחת היד הגברית. וזה עוד ניחא - עד לפני 180 שנים כולנו כנשים היינו רכוש תחת בעלות זכרית. למרות השינויים העצומים שעברנו ביחס לזכויות שלנו כנשים - עד היום רוב מוחלט של התפיסה וההחזקה של כסף בעולם מובלת על ידי גברים (חלקם מדהימים לאללה, יש לציין), והחוויה שלנו היא שאין מקום לידיים נקביות בתנועה הזו. ידי