הרבה מהגברים שאני פוגשת היום בזוגיות ארוכת טווח הם גברים שנכנעו. אין אור בעיניים, אין תשוקה, יזמות ואנרגיית חיים גבוהה. כמעט דיכאון סמוי. הם ויתרו על הרצונות והתשוקות שלהם בקשר. חיים עם מה שיש. נחלו כמה אכזבות מהעולם. הלב נשאר סגור. הבכי לא יצא. האישה לא מרוצה, והם המוציאים לפועל את רצונה של האישה, מנסים כמה שיותר לספק אותה – ולא מצליחים. היא נשארת רעבה. היא רעבה לניצוץ החיים שבו, שיזין אותה מתוך הכוח הזכרי שלו. אבל הוא למד לכבות. להיות גבר – זה פוגע, זה אימפולסיבי, זה מסוכן.